מהו הסכם ממון
הסכם ממון, או הסכם הנערך לפני הנישואין. מטרתו של הסכם הממון, היא לקבוע באופן ברור את הזכויות והחובות של בני הזוג, במקרה שבו ייערכו שינויים כלשהם במצבם הזוגי או שתתעורר כל אי-הסכמה ביניהם ביחס להיקף הזכויות והחובות שלהם אחד כלפי השני. הסכמי ממון פעמים רבות קובעים את הזכויות והחובות של בני הזוג בפירוק הקשר – בגירושין. בין היתר, ההסכמים עוסקים בסוגיות של חלוקת רכוש, מזונות, משמורת על הילדים, חלוקת בית המגורים ועוד.
קביעת הדין החל על הסכם יחסי הממון
לאחר שההסכם הגדיר את הרכוש הקיים ואת הרכוש העתידי, החלק החשוב ביותר של הסכם הממון יעסוק במשטר הרכושי. בהעדר הסכם ממון, יחול הסכם איזון משאבים – כך שביחס לכל נכס שההסכם לא התייחס אליו, הדין שיחול באופן אוטומטי כברירת מחדל הוא הסדר איזון משאבים. בני הזוג חופשיים לבחור כל סוג של דין חלוקה שהם מעוניינים בו. כך, ניתן לקבוע כי סוגים מסוימים של נכסים יחולקו שווה בשווה, ולעומת זאת סוג אחר של נכסים יחולק באופן אחר.
כדאי שהסכם הממון יתייחס לסנקציות כלשהן שיוטלו על צד להסכם שלא יכבד אותו. הסכם שאינו קובע מה ההשלכות של אי קיום של ההסכם, הוא הסכם לא מספק שפוגע במטרות הסכם הממון. כדי למנוע מצב שבו אחד מבני הזוג סוטה מההסכם או מטעה את הצד השני, כדאי לכלול סנקציה בדמות פיצוי כספי. נוסף על כך, כדאי לכלול התייחסות לאפשרות שאחד מהצדדים "הסתיר" מהצד השני רכוש והעלים אותו (באמצעות העברת רכוש לצד ג' או לנאמנות).
בהקשר הזה, מומלץ מאוד לקבוע הוראות הנוגעות לדירת המגורים. דירת המגורים היא בדרך כלל הנכס היקר ביותר של בני הזוג במשותף, ולאחר שנים ארוכות של מגורים משותפים בבית, פעמים רבות הנכס הזה יוצר מחלוקות רבות בין בני הזוג. בהסכם הממון, ניתן לקבוע כי הדירה תמכר וכספי הקנייה יחולקו; ניתן לקבוע כי לאחד מבני הזוג תהיה הזכות לרכוש את חלקו של בן הזוג השני; לחילופין, אפשר אף לקבוע כי דירת המגורים שייכת אך ורק לאחד מבני הזוג באופן בלעדי.
כמו כן, חשוב מאוד לכלול התחייבויות לנכסים עסקיים של הצדדים – כולל המוניטין העסקי והנכסים המוחשיים של העסקים של בני הזוג. לעתים רבות מתעוררות מחלוקות בין בני זוג בהליך גירושין לגבי עסקים שהיו שייכים לבני הזוג עוד לפני הנישואין.
חשיבות הסכם ממון
הסכם ממון יכול לשרת באופן משמעותי את האינטרסים שלכם, ובהתאם לכך יש סיבות רבות חיוניות וטובות לערוך הסכם ממון. הסכם ממון מאפשר לקבוע כבר בתחילת הקשר ועוד לפני הנישואין את כל התוצאות הכספיות וההוניות הרלוונטיות בעת הגירושין. ככל שיהיו גירושין בעתיד, וסביבם יתעוררו מחלוקות, ההסכם הוא שיקבע. כך, במקרה של גירושין תוכלו לפתור את כל הבעיות, ללא סכסוכים כלכליים ארוכי שנים שגובים מחירים אישיים וכספיים מכל הצדדים. בני זוג שלא ערכו הסכם ממון, שנערך באופן מקצועי על ידי עורך דין, נדרשים לערוך חלוקה של הרכוש ביניהם – ובמצב כזה פעמים רבות מתעוררות מחלוקות, אשר דורשות התערבות בית משפט, שימוש בעורכי דין, שירותי גישור וייעוץ משפטי, והתמשכות של הליכים ארוכים בבית המשפט.
בנוסף, הסכם ממון יכול להגן על הנכסים שלכם – במהלך חייכם הזוגיים תנהלו קריירה, תצברו נכסים, וייתכן מאוד שתרצו להגן על נכסים אלה, במקרה של גירושין. ההסכם יכול להגן עליכם פעמים רבות מפני אובדן כלכלי משמעותי במקרה של גירושין.
כמו כן, ישנם זוגות רבים שרואים בהסכם אמצעי לייצר עבורם מערכת יחסים בריאה, שאינה תלויה באינטרסים כלכליים, המבוססת על אהבה והדדיות, בה כל אחד מבני הזוג עצמאי, ואין תלות בין בני הזוג בתחום הכלכלי.
מהו הסכם ממון
באופן כללי, כאשר זוג נישא בישראל, חל עליו חוק יחסי ממון. המשמעות של החוק היא שבעת פקיעת הנישואין או התרתם (גירושין או מוות) סך כל רכושם של בני הזוג יחולק בין בני הזוג שווה בשווה. הסדר זה, המכונה הסדר איזון משאבים, איננו חל על נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין, או נכסים שקיבלו בני הזוג בירושה ובמתנה במהלך תקופת הנישואין. המשמעות היא שבית המשפט יבחן את כלל הנכסים שצברו בני הזוג במהלך הנישואין, לרבות זכויות פנסיה עתידיות, קרנות השתלמות וחסכונות ויחלק אותם שווה בשווה בין בני הזוג.
במידה ובני הזוג אינם מעוניינים כי זהו הדין שיחול במקרה של גירושין, עליהם לערוך הסכם ממון, ולקבוע בו את ההוראות על בסיסן הם מעוניינים להסדיר את הזכויות והחובות שלהם במקרה של גירושין. למעשה, הסכם הממון הוא חוזה בין בני הזוג – ההסכם הזה נכרת בטרם בי הזוג נישאו, בתקופה טובה של הזוגיות, כדי להתכונן ליום שבו הקשר ביניהם יגיע אל סיומו.
הסכם הממון צריך לעמוד בשלושה תנאים מרכזיים – עליו להיות הסכם בין בני זוג; עליו להיות הסכם בכתב; ועליו לקבל אישור משפטי על מנת שיהיה לו תוקף חוקי. האישור המשפטי יהיה אחד משניים. במקרה שבו מדובר בבני זוג נשואים, או בני זוג העומדים להינשא, תאשר את ההסכם הערכאה המשפטית שמוסמכת לדון בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג (כלומר, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי). ככל שמדובר בהסכם קדם נישואין, שנערך כאשר בני הזוג אינם נשואים, ניתן לאשר את ההסכם אצל נוטריון. על מנת שלהסכם יהיה תוקף משפטי מחייב, הנוטריון צריך להשתכנע כי בני הזוג ערכו את ההסכם בהסכמה חופשית, תוך שהם מבינים את כלל התוצאות והמשמעויות המשפטיות של ההסכם כלפי הזכויות והחובות העתידיות שלהם.
הרכוש הקיים
הסכם הממון יתייחס קודם כל אל הרכוש הקיים של כל אחד מבני הזוג בעת הנישואין. השאלה האם לבני הזוג יש רכוש קיים בעת נישואיהם משתנה מזוג לזוג – ישנם זוגות צעירים אשר מגיעים עם חשבונות בנק קטנים בלבד, וללא נכסים. במקרה כזה, הרכוש הקיים יהיה רכיב זניח בהסכם הממון. עם זאת, זוגות אחרים מגיעים לעתים עם רכוש בעל ערך רב לתוך המערכת הזוגית (זוגות שנישאו מאוחר, זוגות בסבב ב' או זוגות שקיבלו נכסים מהוריהם).
במקרה כזה, בדרך כלל הסכם הממון ימנה את רכושו של כל אחד מבני הזוג בצורה מסודרת. יצוין, כי גם ללא הסכם ממון הסדר איזון המשאבים איננו חל על הרכוש הקיים. עם זאת, כדאי להתייחס אל הרכוש הקיים במסגרת הסכם הממון, מפני שבמקרים רבים בעת הגירושין מתעוררת השאלה מה היה היקפו וערכו המקורי של הרכוש הקיים בעת הנישואין. במובן הזה, התייחסות מפורטת אל הרכוש הקיים עשויה לחסוך מבני הזוג מחלוקות רבות.
כמו כן, בני הזוג יכולים להתייחס לכלל הנכסים המצויים בידיהם – החל מחשבונות בנק, נכסים פיננסיים, נכסי נדל"ן, מוניטין ונכסים עסקיים, רכבים, תכשיטים, קופות גמל, פנסיות, קרנות השתלמות, ביטוחים, ועוד.
הרכוש העתידי
הרכוש שבני הזוג עוד לא צברו, אלא יצברו במהלך הנישואין. ראוי לציין, כי בני הזוג אינם יודעים מה היקפו של הרכוש העתידי, וכן לא יודעים בוודאות האם אחד מהם יצבור יותר רכוש עתידי מהשני. כמו הרכוש הקיים, גם ההתייחסות לרכוש העתידי יכולה להיות רחבה וכוללת, בין היתר ניתן להתייחס לנכסים פיננסיים, חשבונות בנק, נכסי נדל"ן, נכסים עסקיים, זכויות סוציאליות ועוד. בנוסף, ניתן להתייחס אף לירושות, מתנות, עליות ערך של נכסים קיימים ועוד.
אישור הסכם ממון
במקרים בהם הזוג נשוי, או צפוי להינשא, בהעדר אישור משפטי חיצוני – לא יהיה להסכם כל תוקף משפטי.
במקרה שבו מדובר בהסכם ממון שנערך לפני הנישואין, ניתן לערוך את ההסכם באחת מהאפשרויות הבאות – בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הדתי (של העדה הדתית של בני הזוג), רשם הנישואין בעת הרישום או אצל נוטריון מוסמך. בכל אחד מהמקרים הללו, האישור המשפטי יותנה בכך שהגורם המאשר התרשם שבני הזוג נכנסו בהסכם מרצונם החופשי, וכי הם מבינים את המשמעויות של ההסכם. במקרה שבו מדובר בהסכם ממון שנערך תוך כדי נישואי הזוג, ניתן לערוך את ההסכם אך ורק אצל הערכאה המשפטית הרלוונטית לדון בנישואין והגירושין של הזוג – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי.
במקרים בהם הזוג איננו נשוי, אלא ידוע בציבור בלבד, ועורך "הסכם חיים משותפים" – מדובר בהסכם שאיננו מכוח חוק יחסי ממון, ולכן הוא מהווה חוזה רגיל, והוא איננו מותנה באישור משפטי חיצוני. עם זאת, קבלת אישור משפטי כאמור יעניק לחוזה תוקף משפטי חזק יותר.
