התופעה של סכסוכי שכנים הינה, תופעה נפוצה למדי וכך גם פנייה לאותו עורך דין לענייני סכסוך שכנים. אחת הסיבות המרכזיות לכך שישנם סיכסוכי שכנים רבים הינה בין היתר, הקירבה הפיזית היומיומית עם השכנים המתגוררים באותו בניין או בבית הסמוך. לרוב, סכסוכי שכנים מתבטאים בטענות על נזילות מים משכן המתגורר בקומה שלמעלה, נזקים שנגרמים על ידי שכנים לרכוש המשותף ו/או לרכוש הפרטי של אחד הדיירים, אי תשלום מיסי ועד בית, גרימת מטרדי רעש, ריח ולכלוך, פלישה לרכוש הפרטי ופלישה לרכוש המשותף והשתלטות עליו, חריגות בנייה, שימוש במצלמות אבטחה, חדירה לפרטיות, השגת גבול ועוד שלל מקרים.
לרוב, ניתן ליישב סכסוכי שכנים אלו בדרכי שלום באמצעות פנייה לשכן הבעייתי בבקשה שיחדל מגרימת הנזק ו/או המטרד. לצערנו, ישנם מצבים בהם פתרון כזה איננו מעשי ואיננו בר ביצוע, מאחר והמדובר בשכן שמסרב לפעול בשיתוף פעולה ו/או לפעול בהתאם להוראות החוק. במצבים כאלו, לרוב, קיימות שתי דרכים עיקריות לדרך פעולה במקרה של סכסוכי שכנים כפי המפורט להלן:
פעולה אחת: באמצעות נקיטה בהליך משפטי עצמאי ואישי ישירות כנגד השכן הבעייתי.
הפעולה שנייה: באמצעות פנייה לרשויות המדינה, על מנת שרשויות אלו יטפלו בשכן הבעייתי וידאגו לאכוף את החוק עליו.
הפניה לרשויות המדינה נעשית בהתאם לסוגייה אשר התעוררה בן השכנים, וזאת מכיוון שלכל חוק ישנו גורם ספציפי המופקד על אכיפתו. לרוב, הסוגייה תתברר בפני בית המשפט או אצל המפקח על המקרקעין ולעיתים ישנן סוגיות שבהן יש לפנות למשטרה. למשל פלישה לרכוש המשותף ו/או פלישה לרכוש הפרטי אם טרם חלפו 30 ימים מיום הפלישה – ניתן לפנות למשטרה וזאת בהתאם לקבוע בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. דוגמה נוספת בה ניתן לפנות למשטרה הינה עבודות שיפוץ בשעות מסויימות במהלך ימי חול ובשעות מסויימות בימי מנוחה וערבי חג. דוגמה נוספת הינה, מטרדי רעש בלתי סבירים מצד השכן אשר מנוגדים לתקנות מניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992.
כאמור, רוב סכסוכי השכנים הם בסמכות המפקח על המקרקעין ובית המשפט, יחד עם זאת, בנוסף לאמור לעיל, ישנם מצבי בהם יש לפנות לרשות אחרת. למשל, אם מדובר בשכן הגורם למטרדי רעש, לכלוך, ריח ונדליזם וכו', ניתן לפנות למשרד לאיכות הסביבה.
במקרים אחרים, בהם מדובר בשכן המסרב לתקן את העוולות ו/או המטרדים שהוא מבצע ופועל בניגוד לדין, לעתים אין כל ברירה ונאלץ לפתוח הליך משפטי באמצעות הגשת תביעה אזרחית כנגד השכן המטריד. את התביעה האזרחית ניתן להגיש בפני המפקח על המקרקעין או בתי המשפט האזרחיים.
מגורים בבית משותף עלולים להיות מלווים במחלוקות ובסכסוכים בקרב הדיירים. חילוקי הדעות עשויים להתמקד בשלל תחומים וביניהם פלישה לא מאושרת לשטח משותף, סכסוכי חנייה, לכלוך בשטחים משותפים, רעש ועוד. מהם הכלים שבאמצעותם ניתן לפתור את הסכסוכים?
במדינת ישראל רוב התושבים בערים מתגוררים בבתים משותפים. סגנון מגורים זה מוביל לא פעם לסכסוכים ולחילוקי דעות בנוגע לנושאים שונים. מאחר שהצדדים המעורבים בסכסוכי שכנים מתגוררים בסמיכות זה לזה, הסכסוכים עלולים להתפרץ על בסיס יומי, להחריף ולהגיע לחילופי דברים קשים ואף להתדרדר לאלימות פיזית. חילוקי דעות וסכסוכים בין שכנים בבית משותף יכולים לפרוץ בנוגע לשימוש בלתי מורשה בשטחים משותפים, מטרדי רעש, לכלוך, חנייה, בעיות רטיבות ועוד.
מערכת היחסים בין דיירים בבית משותף מתאפיינת בכך שברוב המקרים גם אחרי שהתקבל פתרון מוסכם לסכסוך דיירים, הצדדים לסכסוך צריכים להמשיך להתגורר בשכנות. על כן, בעת בחירה באפשרות ליישוב הסכסוך חשוב לשים לב לכך שהפתרון שיתקבל בסופו של ההליך יאפשר לשכנים המסוכסכים להמשיך להתגורר בשכנות.
סכסוכים בין שכנים עלולים לפרוץ בין היתר בעקבות שימוש בלתי מורשה שמבצע אחד הדיירים ברכוש המשותף או ברכוש פרטי של דייר אחר. סכסוכי שכנים בבתים משותפים עלולים לפגוע באיכות החיים של הדיירים ובמקרים מסוימים אף להפוך את חייהם בביתם לבלתי נסבלים. לפיכך, במקרה של סכסוך דיירים בבית משותף מומלץ לצדדים לסכסוך לנסות ליישבו ביניהם בדרכי נועם וללא מעורבות של מערכת המשפט והמשטרה. בעוד חלק מהשכנים צפויים להתייחס בעין יפה לפניה ישירה בנוגע לסכסוך, שכנים אחרים דווקא עלולים להתעלם מהפניה לחלוטין.
סכסוכים בין שכנים עלולים להחמיר ולהתדרדר במהירות לאלימות מילולית ואף פיזית, לפגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע, הטרדה ועוד. אם התנהגות אחד השכנים בבית המשותף מהווה סיכון לביטחונו של שכן אחר, מומלץ לא להשתהות ולפנות למשטרה בנושא. עם זאת, חשוב לציין כי ברוב המקרים המשטרה תתערב בסכסוך שכנים רק כאשר מתעורר חשד לביצוע עבירה פלילית דוגמת תקיפה, איומים, או היזק לרכוש בזדון.
אפשרות נוספת שעומדת לרשותו של דייר בבית משותף אשר נפגע כתוצאה מפגיעה בפרטיות, איומים, פגיעה ברכוש ועוד, היא להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד השכן הסורר. לאחר הגשת הבקשה לצו, בית המשפט ידון בה וייתן למבקש צו זמני במעמד צד אחד אם הוא סבור שהדבר מוצדק. לאחר שבעה ימים לכל היותר ממועד הוצאת הצו הזמני, בית המשפט יקיים דיון במעמד שני הצדדים ויחליט אם לשנות את הצו, לבטלו או להאריך את תוקפו. לרוב, תוקף הצו יוגבל לחצי שנה אך בית המשפט מוסמך להאריכו לשנה ובמקרים חריגים ויוצאי דופן אף לשנתיים.
לפני פתיחה בהליכים משפטיים מומלץ לפנות בכתב לצד השני, לפרט את הסיבות לסכסוך ולחילוקי הדעות ולבקש טיפול בבעיה. לחילופין, ניתן לכנס אספת דיירים ולציין במסגרתה את הסיבות לפרוץ הסכסוך.
אם הניסיונות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום כשלו, ניתן לפעול בדרכים חלופיות. אפשרות פעולה אחת היא לפנות לאגודה לתרבות הדיור שאחראית לניהול תקין של ענייני הבית המשותף ועל שמירת יחסי שכנות טובים בקרב דיירי הבית המשותף.
אפשרות נוספת לטפל בסכסוך היא לפנות ישירות לצד השני ולהציע לו להעביר את הסכסוך להליך גישור בהסכמה, אשר במסגרתו הצדדים יוכלו לקיים ביניהם שיח פתוח ומכבד בתיווך של מגשר ניטרלי.
אפשרות פעולה נוספת שעומדת לרשות צדדים לסכסוך שכנים היא לפנות למרכז גישור ודיאלוג ברשות המקומית שם הם יוכלו להיעזר בגורמים מקצועיים כדי ליישב את המחלוקת באמצעות הידברות. מרכזי גישור ודיאלוג ברשויות המקומיות מציעים לפונים שירות ליישוב סכסוכי שכנים שניתן באמצעות מגשרים מוסמכים שמעניקים את השירות בהתנדבות.
אם כל האפשרויות החלופיות עלו בתוהו, לפני פתיחה בהליכים משפטיים, מומלץ לעיין בתקנון הבית המשותף ולבדוק האם הפעולות שביצע השכן נחשבות להפרה של הוראות התקנון – הסכם מחייב שנכרת בין כל הדיירים הבית המשותף. אם הפעולות שביצע השכן אינן מהוות הפרה של הוראות התקנון, ייתכן והגיע הזמן לפתוח בהליך משפטי כדי ליישב את הסכסוך.
תביעה נגד השכן תוגש למפקח על הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין. המפקח הוא גוף שיפוטי בעל סמכות מקבילה לסמכות שופט בבית משפט שלום. לפיכך, למפקח על הבתים המשותפים נתונות סמכויות שיפוט יעילות ונרחבות. על פי רוב, הליך משפטי בפני המפקח הוא גמיש יותר בהשוואה להליך משפטי שמתנהל בבית משפט השלום באשר ללוחות זמנים, דיני ראיות וסדרי דין.
המפקח על הבתים המשותפים הוא בעל סמכות שיפוט בלעדית בסכסוכים ביחס להרחבת דירה, זכויות וחובות לפי תקנון הבית המשותף וסכסוכים בנוגע להשתתפות של בעלי דירות בהוצאות שוטפות של הבניין. יתרה מזאת, למפקח מוקנית סמכות שיפוט ייחודית בכל הקשור למתקנים בבניין כגון מעליות ודודי שמש ובנוגע להיתרים ועבירות לפי חוק התכנון והבנייה.
על פסק הדין של המפקח על הבתים המשותפים אפשר להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו ממוקם הבית המשותף. אם הסכסוך עוסק בהסגת גבול לדירה או לרכוש המשותף אשר בוצעה על ידי בעלים של דירה בבניין, לבית משפט השלום מוקנית סמכות שיפוט מקבילה לסמכות השיפוט של המפקח על הבתים המשותפים. לעומת זאת, בסכסוכים המתמקדים בהסרת מפגע סביבתי או במטרד מוקנית לבית משפט השלום סמכות שיפוט בלעדית.
בסיום ההליך המשפטי התובע עשוי לקבל צווים מסוגים שונים לפי נסיבות המקרה או פיצויים. אם הסכסוך התדרדר וגרם לפגיעה בשגרת חייו של התובע ולהטרדתו, הוא יוכל לבקש צו הרחקה נגד השכן הסורר.
מחלוקות וסכסוכים בקרב שכנים עלולים לפרוץ עקב שלל סוגיות הנובעות מיחסי השכנות בבית המשותף. על כן, כדי להביא לפתרון יעיל ומהיר של הסכסוך, נדרשת מומחיות משפטית, ידע והבנה מעמיקה בפסיקה ובחקיקה, כמו גם ניסיון רב בניהול הליכים משפטיים בבית המשפט ואצל המפקח על הבתים המשותפים.
אם נקלעתם לסכסוך שכנים, מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה שעוסק בתחום הנדל"ן, המקרקעין וסכסוכי השכנים כדי שייצג אתכם ויסייע לכם לפתור את הסכסוך ביעילות ובמהירות. עורך הדין ייבחן את נסיבות המקרה לעומק, יעריך את סיכויי התביעה ויגבש בשיתוף הלקוח אסטרטגיית פעולה מיטבית לצורך מיצוי זכויותיו.
משרד עורכי דין אליוב – גרין עוסק בנדל"ן ובמקרקעין, בעל ניסיון רב בטיפול בסכסוכי שכנים, ליקויי בניה, עסקאות מכר ועוד.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
אין הרבה דברים טובים ויציבים כמו שכנות טובה, כזאת שבה יודעים שיש על מי לסמוך ושיש אל מי לפנות בכל עניין שמתעורר במהלך השגרה היומיומית. לא תמיד זה אכן מה שקורה ובמקרים קיצוניים במיוחד יש אפילו יחסים עכורים של ממש בין השכנים. ברמת העיקרון אולי אפשר להסתדר בכל מצב אך כאשר מדובר בפעולות בעייתיות יתכן וצריך לפנות אל עורך דין סכסוכי שכנים כדי לקבל ייעוץ משפטי בנוגע לדרך ההתנהלות וההתנהגות הכדאית ביותר בכל מקרה ומקרה. לא בכדי מדובר בעניין משפטי, שכן קרו מקרים שבהם התנהלות השכנים אלה כלפי אלה היוותה סיכון של ממש.
הנושא של סכסוכים בין שכנים יכול לפגוש את הפן המשפטי כאשר יבוצעו פעולות במתכוון שיש בהם משום פגיעה באיכות החיים של השכנים, פגיעה ברכוש פרטי או משותף או אפילו פגיעה פיזית במי מהמתגוררים בבניין. יש דברים שאסור או מותר לעשות וכל שכן צריך לשמור על עצמו ועל האחרים. עורך דין סכסוכי שכנים יבחן לעומק כל מקרה שיגיע אליו, יבדוק את הנסיבות, איזו פגיעה התרחשה ומה המשמעות שלה ויוכל להציע את דרך הפתרון הנכונה ביותר. יש מקרים שבהם בעזרתו של עורך דין שיש לו את הידע והניסיון הנדרשים אפשר לגשר בין השכנים ולשפר את האווירה.
אין ספק שכל אחד בסך הכל רוצה לחזור הביתה, להרגיש טוב ובנוח ולדעת שהוא שמור ומוגן בתוך הבית שלו. אין שום אדם שרוצה לחשוב או להרגיש שיש מי שעלול לסכן אותו או לפגוע בו ולכן בכל מקרה שקורה שבו יש בעיה או שלא בטוחים מה לעשות הכתובת צריכה להיות עורך דין סכסוכי שכנים שיש לו את הידע והניסיון בתחום מורכב ורגיש זה.
במשרד עו"ד אליוב גרין מנוסים ומקצועיים בכל מה שקשור ליישוב סכסוכים בין שכנים ומומלץ לפנות למשרד כדי לקבל ייעוץ פרטני בנוגע לכל מקרה שקורה.
מחלוקת משמעותית או סכסוך של ממש בין שכנים יכול להעכיר את היחסים והאווירה בבניין ולפגוע פגיעה ממשים באיכות החיים. יש מי שלא מייחס משמעות גדולה לנושא זה ויש מי שלא ירגיש בנוח לחזור הביתה בשל אותו סכסוך. מה שאפשר וצריך לעשות זה לפנות אל עו"ד סכסוך שכנים כדי לבחון מהפן המשפטי האם יש עבירה על החוק במה שמבצעים השכנים שמסוכסכים איתם ואיך יהיה הכי נכון וכדאי להתנהל בצורה שתבטיח את המשך השגרה הטובה והנעימה בין כלל השכנים בבניין. גם סכסוך בין כמה מהמשפחות יכול לגרום לקרע ביחסים בין כלל השכנים בבניין.
כאמור, חשוב לבחון האם לסכסוך שקיים בין השכנים יש או אין פן משפטי, כלומר האם מי מהשכנים המעורבים בסכסוך נוקט בהתנהלות או התנהגות לא הולמת, לא חוקית, האם מתנהל שלא בתום לב או אפילו מבצע פעולות באופן ברור לשם פגיעה בשכנים האחרים. פעולות אלה יכולות להיות ניסיונות לפגוע בגוף או ברכוש, להפריע או להטריד את המשפחה בכל דרך שהיא ועוד. עו"ד סכסוך שכנים צריך להיות מודע לכל מה שקורה על מנת להציע חוות דעת מקצועית מבוססת ניסיון וכדי להסביר לשכנים איך יהיה הכי נכון עבורם לנהוג. גם כשמנסים להימנע מפנייה לעורך דין – לא תמיד זה מתאפשר.
לא הרבה אנשים חושבים בכלל לפנות לקבלת ייעוץ של עו"ד סכסוך שכנים אך חשוב וכדאי לדעת שאפשרות זו קיימת, שכן יש מקרים חמורים של ריבים ומחלוקות בין שכנים שבהחלט עלולים להיות לא נעימים ואף להיות בצד הלא נכון של החוק. אחרי שמקבלים את הייעוץ אפשר להחליט אם מתכוונים להמשיך הלאה בפן המשפטי או שבוחרים בדרך כלשהי אחרת להתנהל עם הריב או הסכסוך ובלבד שמקבלים בחזרה שקט נפשי על בסיס יומיומי.
אם יש לכם בעיה עם מי מהשכנים שלכם פנו לקבלת ייעוץ אישי ודיסקרטי ממשרד עו"ד אליוב גרין, משרד המתמחה בנושא זה עם ניסיון רב שנים.
מחלוקת עם שכן יכולה להפוך במהירות למטרד מתמשך—ואפילו לסיכון ממשי לזכויותיך בנכס. דף זה מרכז, בשפה ברורה ויישומית, את כל מה שצריך לדעת: מתי לפנות לעו״ד, מי הערכאה הנכונה (המפקח/בית משפט), איך אוספים ראיות, איזה סעדים אפשר לבקש ואיך סוגרים את הסכסוך ביעילות.
טיפ: פנייה מוקדמת לעו״ד חוסכת טעויות ראייתיות ומקטינה סיכון לסילוק מחמת חוסר סמכות עניינית.
לרוב הסמכות הייחודית לסכסוכי בית משותף (זכויות/חובות לפי התקנון, שימוש ברכוש המשותף, סכסוכי הצמדה וחניה). בסמכות להוציא צו עשה/מניעה, לקבוע פיצויים ולהורות על אכיפת תקנון.
לעילות נזיקיות וכספיות (מטרד, נזקים), לבתים שאינם רשומים כמשותפים, ולסעדים שאינם בליבת סמכות המפקח. לעיתים מגישים במקביל תביעה למפקח (אכיפה) ותביעה כספית בשלום.
רעש/זיהום/בנייה אסורה – פיקוח עירוני, משטרה, אכיפה מינהלית. ניתן לפעול במקביל להליך אזרחי.
במקרי הטרדה/איומים, אפשר לבקש סעד מיידי (ולעתים דחוף) להגנה על שלוות החיים והביטחון האישי.
גובה האגרה משתנה לפי סוג ההליך והסעד (מפקח/שלום/בקשות ביניים). קיימות הוצאות מומחים ושכ״ט עו״ד.
תלוי במורכבות ובעומס. הליכים רבים במפקח יעילים יותר לעומת הליך “דומה” בשלום, אך כל מקרה לגופו.
הוצאות לצד שכנגד, דחייה עקב חוסר סמכות/חוסר ראיות, ולפעמים צורך בהליך מקביל (נזיקין + אכיפה).
תזכורת: המידע בעמוד זה הוא כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. מומלץ לקבל ייעוץ פרטני טרם נקיטת פעולה.
לא. סמכות המפקח ייחודית בעיקר לסכסוכי “בית משותף–תקנון–זכויות/חובות”. עילות נזיקין/כספיות “טהורות” או בתים שאינם משותפים – לרוב בבית משפט.
כן. באמצעות בקשה לצו מניעה (במפקח או בשלום לפי העניין). חשוב להציג תשתית ראייתית לפגיעה בזכות/הפרת דין.
תיעוד רציף, פנייה לפיקוח/משטרה לפי התקנות, שקילת מדידה מקצועית ובהמשך תביעה נזיקית/אכיפתית.
מטרד ליחיד – פגיעה בשימוש הסביר של אדם במקרקעין שלו; מטרד לציבור – פגיעה בציבור הרחב. לכל אחד מתווה וסעד שונים.
בתביעות שאינן במקרקעין – לרוב 7 שנים; בענייני מקרקעין – לעיתים תקופות ארוכות יותר. נדרש ניתוח פרטני לכל עילה.
במרבית המקרים כן. גישור חוסך זמן וכסף ומפחית הסלמה בין שכנים. במקרי פלישה/בנייה אסורה ייתכן צורך בסעד מיידי.
תיאור עובדות, המסגרת הנורמטיבית, דרישה אופרטיבית עם לוחות זמנים והבהרת כוונה לפעול בהיעדר מענה. לעיתים מצרפים מסמכים/חוות דעת.
כן. במקרים של נזק ממוני/לא ממוני (מטרד רעש/רטיבות, לשון הרע) ניתן לתבוע פיצוי – לעיתים לצד הליך אכיפתי בפני המפקח.
כל הזכויות שמורות © 2022 | משרד עורכי דין ונוטריון אליוב-גרין