גישור
גישור הוא הליך פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט בעזרת מגשר (אחד או שניים), בין פרטים בחברה וגם בין פרטים לגופים או בין גופים לגופים, בדרך של הידברות ישירה ובהסכמה בין הצדדים המעורבים בסכסוך. הליך הגישור הוא ההליך המומלץ לאנשים שנמצאים בסכסוך ורוצים להימנע מהביורוקרטיה והעלויות הכבדות של בתי המשפט, או מן העומס הנפשי הכרוך במריבה, סכסוך ועימות משפטי. זהו הליך רצוני ובחירי – כל אחד מהצדדים שותף לגישור כל עוד רצונו בכך, ובכל שלב ביכולתו לבחור להפסיק את הגישור.
ניתן להשתמש בגישור כמעט בכל תחום שיש בו סכסוך למשל:
-סכסוכי שכנים.
-סכסוך בין אזרח לעירייה.
-בין נותן שירות ללקוח.
-בין שותפים או מתחרים עסקיים.
-בין בני זוג.
-בין יורשים.
-בין עובד למעביד.
מאפייני הליך הגישור:
-נייטרליות של המגשר. נייטרליות, להבדיל מאובייקטיביות, היא העדר מוחלט של עמדה בקשר לנושא מסוים, ואילו אובייקטיביות היא קבלת עמדה שאינה מושפעת מאחת מעמדות הצדדים.
-סודיות המידע המתגלה במהלך הגישור.
-הצדדים משתתפים בהליך מרצונם.
-הצדדים מגיעים בעצמם אל הפתרון וזה אינו נכפה עליהם על ידי המגשר.
הרבה מגשרים הם ללא השכלה אקדמאית וללא ידע מכיוון שאין זו דרישה בישראל על מנת להיות מגשר, לכן מומלץ לפנות לעורך דין מגשר אשר מבין את החוק ויודע איך להגיע לפתרון הנכון והצודק.
הליך הגישור מתנהל באמצעות שיחות משותפות של הצדדים עם המגשר ומשיחות נפרדות של כל אחד מהצדדים עם המגשר בנפרד. הגישור מתחיל בדרך כלל בשיחה משותפת של הצדדים בה כל אחד אומר את דעתו ומציג את זווית הראייה שלו על הסכסוך. לאחר השיחה המשותפת עוברים הצדדים לפגישות נפרדות עם המגשר בהם הם יכולים לומר את הדברים האישיים אשר הם לא רוצים או יכולים לומר ליד הצד האחר. לאחר השיחות הנפרדות מתקיימת בדרך כלל שיחה משותפת נוספת בה מנסה המגשר לגשר בין עמדות הצדדים ולהביא את הצדדים ולראות ולהבין את זווית הראייה של הצד השני.
הליך הגישור הוא הליך של דיון פתוח, חופשי וברוח טובה, היכול להימשך אף מספר ישיבות. בניגוד להליכים כגון בוררות, או הליכים משפטיים, יכול המגשר להיפגש עם צד בנפרד ולשמוע את דעתו. ישיבה זו נקראת "Caucus", ואף כי אינה מחויבת בכל מקרה, מרבית המגשרים משתמשים בה. דברים הנאמרים למגשר נשמרים בחיסיון מוחלט, וישיבה במעמד אחד הצדדים היא דרך טובה לרדת לעומקם של הדברים, לחשוף מידע חסוי ועמדות שהיו מוסתרות, מבלי שיהיה חשש כי אלו ישמשו את הצד השני, אלא ישמשו רק את המגשר ככלי לקידום הסכסוך לקראת פתרונו.
תפקידו של המגשר הוא לייצר שיח בין הצדדים שנמצאים בסכסוך. מכאן שכישוריו של המגשר הם בעיקר ביכולת שלו לייצר תקשורת ופחות בהבנה שלו בנושאי הסכסוך. המגשר בחדר הגישור מוודא שהצדדים מבינים זה את זה ואין לו צורך להבין את הנושאים בהם הם עוסקים. לדוגמה- המגשר אינו צריך להבין בייצור גומי כדי לעזור לבעלי מפעל לייצור גומי בסכסוך על ייצור או שיווק הגומי ברחבי תבל. המגשר אחראי להעברת מידע נכון לצדדים על הפתרונות המוצעים במהלך הגישור, על מנת לאפשר לצדדים בחינה יעילה של הסיכויים והסיכונים בפתרון המוצע. על המגשר לנסח את ההסכם הסופי בצורה שתביא לכלל יישוב הסכסוך על פי הפתרון אליו הגיעו הצדדים (במידה והגיעו לפתרון).
סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור. הסעיף מגדיר אף מה רשאי המגשר לעשות במסגרת הליך הגישור, ומה סמכויותיו כלפי בית המשפט. על פי סעיף זה נחקקו תקנות מפורטות המפרטות מיהם המגשרים אליהם יפנה בית המשפט סכסוך, ומהן סמכויותיהם.
אליוב-גרין משרד עורכי דין מגשרים מוסמכים אשר מבינים את החוק וידאגו להביא לסיום המחלוקת במהירות האפשרית.
