עורך דין הוצאה לפועל

הליכי חדלות פירעון

קיימת הבחנה בין הליכים שהחלו לפני 15.9.2019 לבין הליכים שהחלו אחרי 15.19.2019.

• לפני 15.9.19 היה קיים הליך פשיטת הרגל שמוכר לכולם מוסדר בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.
  הליכי פשיטת הרגל מחולקים לארבעה שלבים עיקריים: בקשת פשיטת רגל, צו כינוס, והכרזת פשיטת רגל וצו הפטר.
• פשיטת רגל כל התיקים המתנהלים בבית המשפט המחוזי ואם בית המשפט בתחילת ההליך לא נותן צו כינוס אזי ההליך מסתיים.
• פעולתו של צו הכינוס היא לעכב את כל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגד החייב, לרבות הליכי הוצאה לפועל. 
• משניתן צו כינוס, חלות על החייב מגבלות רבות, כגון איסור פעילות כלכלית מסוגים שונים. 
• המגבלות נועדו להבטיח שהחייב לא יצבור חובות נוספים.
• לאחר מתן צו כינוס מכריזים על החייב כפושט רגל ולבית המשפט קיים שיקול דעת אם להכריז זאת.
• משניתן צו פשיטת רגל, מגיעים ללב-לבו של ההליך: איסוף נכסי החייב מחד וחלוקתם לנושיו מאידך, באמצעות תביעת חוב.
• הליך פשיטת הרגל מגיע לסופו כאשר החייב מקבל צו הפטר וזאת כאשר בית המשפט השתכנע שכל מה שניתן לשלם שולם או שאין עוד תועלת בהמשך ההליך.
• קיימת האפשרות להגיע להסדר נושים, הסדר נושים משנה את תנאי החוב של החייב כלפי הנושים, לרוב על דרך של הפחתת סכום החוב או דחיית מועד ההחזר שלו. הנושים יוצאים מההליך עם מערך חדש של זכויות כלפי החייב.
• אחרי 15.9.19 נכנסה לתוקף הרפורמה החדשה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, דבר שביטל את פקודת פשיטת הרגל.
• הרפורמה יצרה מספר שינויים וביניהם הבחנה בין חובות מעל 150,544 ₪  לבין חובות מתחת ל-150,544 ₪ .
• כאשר מדובר על חוב בגובה של עד 150,544 ₪  אזי ההליך יתנהל במערכת ההוצאה לפועל וחובות מעל ל150,544 ₪ יתנהלו בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים ותחת פיקוחו של בית משפט השלום. חובות של תאגידים ימשיכו להתנהל בבית המשפט המחוזי.
• יתרון גדול של הרפורמה הוא השמת דגש על שיקום החייב או הבראת החברה והגבלת תקופת ההליך לתקופה של עד 4 שנים להבדיל מפשיטת רגל שההליכים היו נגררים שנים על גבי שנים.
• אפילו במקרים מיוחדים צו הפטר יכול להינתן אחרי 18 חודשים.
• החוק החדש יוצר הבחנה בין חייבים אשר פעלו בתום לב ונכנסו לחובות עקב מצוקה כלכלית וטעויות נטולות זדון לבין חייבים שנהגו ברשלנות או נטלו סיכונים פזיזים או יצרו חובות בזדון.
• לממונה על חדלות הפירעון הוקנו סמכויות חקירה פליליות לאיתור חייבים שמסתירים נכסים או מנסים לנצל לרעה את ההליך.
• יתרון נוסף של החוק הוא הפחתה בסך 25% מדין הקדימה לו זכאים נושים בעלי שיעבוד צף על נכסי החייב לטובת כלל הנושים והפחתה בהיקף נרחב מדין הקדימה בגין חובות מס למדינה.
• יש לומר כמה מילים על הממונה על חדלות פירעון, הממונה הוא הגורם המנהלי של המדינה האחראי
• על ניהול הליכי חדלות פירעון. הממונה בין היתר מוסמך לתת צו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון הפטר בבקשות שונות. הממונה הוא יחידה במשרד המשפטים אשר פועל מכוח כוח חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.

עורך דין הוצאה לפועל – חייבים

לעתים כששומעים את צמד המילים "הוצאה לפועל" נכנסים לסוג של לחץ ופחד אשר נובע מאי הידיעה כיצד להתמודד עם המצב. לאורך השנים תמיד נוצרה התמונה שכאשר אדם חייב בהוצאה לפועל אז מגיעים לביתו בריונים בחסות המדינה ומתחילים לרוקן לו את הבית מחפצים, אך זאת אינה המציאות כאשר יודעים להתמודד עם ההליך. הליכי הוצאה לפועל מתקיימים מכוח חוק הוצאה לפועל תשכ"ז-1967 על מנת לממש שטרות או החלטות שניתנו על ידי בתי המשפט, החוק אומנם לא מחייב את החייב או הזוכה לפעול באמצעות בא כוח, ברם לסיוע המשפטי במהלך ההליכים ישנה חשיבות עבור שני הצדדים.
בא כוח החייב יעניק לו ייעוץ ראשוני ויוודא שזכויותיו לא מקופחות, ידאג לכך המסמכים אשר נדרשים להליך יוגשו במועד, יפעל להקטנת החובות ואף לעצור את הגבייה דרך הגנה של נכסים של החייב, יפעל לצורך איחוד תיקי הוצאה לפועל ככל ויש, יפעל על מנת למנוע ואף להסיר צווי עיקול כאלה ואחרים ויסייע להכריז על החייב כמוגבל באמצעים למנוע פינוי של הנכס במקרה של עיכוב בתשלומי המשכנתא(כמעט כל אדם לוקח משכנתא במהלך חייו). כמו כן בא כוח החייב ימליץ במידת הצורך על פנייה להליכי חדלות פירעון ולדאוג שהחייב יודע איך להתנהל בחקירת היכולת.

השלב הראשון בהליך ההוצאה לפועל הוא שליחת האזהרה לחייב.

שנפתח תיק הוצאה לפועל, נשלחה לחייב אזהרה, המודיעה לו כי נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל.  לאחר קבלת האזהרה, מתחילה תקופת האזהרה.

חוק ההוצאה לפועל נקבעו תקופות האזהרה:

• תיקים מסוג תביעה על סכום קצוב ותיקי שטרות – 30 ימים לשלם את החוב או להגיש התנגדות לבקשת הביצוע.
• בתיקים אחרים – 20 ימים לשלם, למלא אחרי פסק הדין או להתייצב לחקירת יכולת.

בחלק מהתיקים הוארכה תקופת האזהרה במסגרת תיקון לחוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה-קורונה):

• תיקים מסוג תביעה על סכום קצוב ותיקי שטרות – 60 ימים לשלם את החוב או להגיש התנגדות לבקשת הביצוע.
• בתיקים מסוג פסק דין משכון / משכנתה דירת מגורים ותיקי כביש אגרה – 51 ימים לשלם את החוב או להתייצב לחקירת יכולת.

החייב יכול להגיש בקשות ללשכת ההוצאה לפועל במטרה להסדיר את חובו או לבצע פעולה כלשהי בתיק:

1. בקשה להכרה כחייב משלם.
2. בקשה להקטנת החוב.
3. בקשה לשינוי הסדר תשלומים.
4. בקשה לחקירת יכולת.
5. בקשה לאיחוד תיקים.
6. בקשה לביטול הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים.

לכל בקשה יש את הצורך והמשמעויות שלה צריך לדעת איזו בקשה להגיש מתי ואיך לכן מומלץ לפנות לעורך דין אשר בקיא בתחום ההוצאה לפועל. בנוסף במסגרת הליך ההוצאה לפועל מוטלות על החייב כל מיני הגבלות כמו למשל איסור יציאה מהארץ, עיקול על הרכב עיקול חשבון עובר ושב, אלו הן ההגבלות הנפוצות יחסית אבל כמובן שיש עוד כל מיני הגבלות כאלה ואחרות אשר מוטלות או יכולות להיות מוטלות על החייב הכל בהתאם לחוב לנסיבות אישיות. לכן כאשר אתם נכנסים להליך של ההוצאה לפועל רצוי לפנות לעורך דין שמטפל וידאג לזכויותיכם.